התגלית של הקאמרטה: אני נותן לצ׳לו להוביל אותי אל ויינברג
מאת יאיר פסקו
השם ״התגלית״ עושה לי חשק לשאול שאלה קטנה: מה בדיוק אנחנו עומדים לגלות? בקונצרט של הקאמרטה הישראלית ירושלים, התשובה מתחילה בוויינברג, אבל אינה מסתיימת בו. לצד הסימפוניה הקאמרית הראשונה שלו מופיעות יצירות של היידן, בוקריני וצ׳ייקובסקי, והצ׳לן הלל צרי ניצב במרכז חלק מן התוכנית. זו הזמנה למסלול האזנה, ולא רק לשם אחד בכותרת.
אני אוהב תוכנית שמציעה כמה נקודות אחיזה. אפשר לבוא בגלל יצירה מוכרת, בגלל הסולן או בגלל הסקרנות למלחין ששומעים פחות. אין צורך לבחור סיבה מכובדת במיוחד. לפעמים עצם ההחלטה לשבת ולהקשיב למשהו מתחילתו ועד סופו היא שינוי מבורך בהרגלי השבוע שלנו.

ארבעה מלחינים על אותו דף תוכנייה
בתוכנית המפורסמת מופיעות הסימפוניה מספר 81 של היידן, קונצ׳רטו לצ׳לו של בוקריני, הווריאציות על נושא רוקוקו אופוס 33 של צ׳ייקובסקי והסימפוניה הקאמרית מספר 1 אופוס 145 של ויינברג. אני מביא את הרשימה כדי להבהיר מה כלול בהצעה, בלי לנחש סדר ביצוע שלא צוין או להוסיף יצירות שאינן בה.
הצבת השמות יחד מסקרנת אותי משום שהיא מאפשרת להקשיב להבדלים בתוך אותו ערב. במקום לחפש מראש איזו יצירה היא ״החשובה ביותר״, אפשר לשים לב מתי האוזן מתעכבת על קו מלודי ומתי דווקא על המפגש בין הכלים. זו הצעת האזנה אישית שלי, לא הוראה מהתזמורת ולא מבחן בידע מוזיקלי.
הצ׳לו יכול להיות חוט שמחבר
עמוד ההפקה מתעכב על הווריאציות של צ׳ייקובסקי ועל השילוב בין כתיבה מלודית לצ׳לו לבין זריזות ודיוק הנדרשים מן הסולן. מבחינתי, זה נותן כיוון קשב שימושי: להאזין לא רק לצליל הצ׳לו לבדו, אלא גם למשפטים שהתזמורת מציבה סביבו. אפשר לשים לב למעבר בין נגינה משותפת לבין רגע שבו כלי אחד תופס את מרכז הבמה.
אין צורך לזהות כל כלי או לספור וריאציות. אני לא מציע להכין שיעורי בית כדי לזכות ברשות ליהנות מקונצרט. מי שרוצה יכול לקרוא מעט על התוכנית; מי שמעדיף לפגוש אותה באולם יכול להתחיל מהקשבה פשוטה. שתי האפשרויות משאירות מקום להפתעה.
הלל צרי, סולן עם עשייה בכמה מסגרות
לפי פרטי ההפקה, צרי הוא צ׳לן ישראלי שזכה בפרס הראשון ובמדליית הזהב בתחרות מריה קנאלס בברצלונה בשנת 1986. עוד מצוין שהופעת הבכורה שלו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה התקיימה ב־1984, וכי לצד הופעות כסולן הוא עוסק במוזיקה קאמרית.
הפרטים האלה נותנים רקע מקצועי לבחירה, אבל אינני הופך אותם לביקורת על ביצוע שלא שמעתי. מה שמעניין אותי בתוכנית הנוכחית הוא המפגש המסוים בין הסולן, התזמורת והרפרטואר. לקונצרט חי יש זמן ומקום משלו, וגם היכרות קודמת עם היצירות אינה מחליפה אותו.
שלושה ערבים קרובים לבחירה
ביום ראשון, 22 בנובמבר 2026, בשעה 20:00 מתקיים הקונצרט באודיטוריום מיכאל סלע במכון ויצמן למדע ברחובות. ביום שני, 23 בנובמבר, בשעה 20:00 הוא מתקיים בימק״א ירושלים, וביום שלישי, 24 בנובמבר, בשעה 20:00 באולם אלמא בזכרון יעקב. משך הקונצרט המוצהר הוא שעה וארבעים דקות, כולל הפסקה.
אני מציע לבחור את האולם והמועד שמתאימים לדרך שלכם, ולבדוק נגישות ותנאי כרטיס לפני הרכישה. ההפסקה יכולה לתת רגע לנשום בין חלקי התוכנית; היא אינה מחייבת להסכים מיד איזו יצירה אהבנו. לפעמים דווקא שיחה שיש בה כמה תשובות שונות היא ההמשך המעניין ביותר לערב מוזיקלי.
למועדים ולכרטיסים
פותחים את עמוד התגלית – האוצר המוזיקלי של ויינברג – הקאמרטה הישראלית ירושלים באתר פאפי וממשיכים ממנו למסלול הרכישה הקיים של פאפי בראבו. המחיר ותנאי הכרטיס מופיעים באתר הרכישה. בדקו את המועד ואת פרטי ההזמנה לפני התשלום.
ממשיכים עם פאפי
לרעיונות נוספים לבילוי, הצטרפו לקבוצת ההטבות הסודית של פאפי. אפשר לעקוב גם בפייסבוק פאפי, באינסטגרם, בטיקטוק ובערוץ היוטיוב של פאפי.



