מאת: יפעת קראוזה, אמא לשלושה ומבקרת הצגות ילדים חובבנית
אני לא שחקנית. וגם לא במאית. אני רק אמא שמצאה את עצמה בלא מעט אולמות עם שקית ביסלי ביד אחת וילד על הברכיים ביד השנייה. בשנים האחרונות צפיתי לפחות בחמישים הצגות ילדים, מה שהופך אותי – לפחות בעיני עצמי – למומחית בזיהוי של "יש פה משהו טוב" עוד לפני ירידת האור.
אז במיוחד עבור הורים שמחפשים לשלב בילוי איכותי, מרגש – ובואו נודה באמת – גם כזה שבו הילדים מרותקים ואנחנו זוכים לנשום לרגע, ריכזתי כאן את ההצגות החדשות והמומלצות לחודש הקרוב.
"טרופותי" – תיאטרון אורנה פורת – כשמפלצת דמיונית הפכה לחבר אמיתי

האמת? לא ידעתי למה לצפות. כבר לקחתי את הילדים לעשרות הצגות, חלקן מהנות, חלקן כאלה שאני בעיקר ספרתי בהן את הדקות עד הסוף. אבל את "טרופותי" בחרתי כי אנחנו מכירים את הספר כמעט בעל פה – העכבר החכם, היער והיצור שכולם שומעים עליו סיפורים. ובכן, – זו אחת ההצגות הכי המהנות שהיינו בהן השנה.
🎭 סיפור שכולו תושייה, מוזיקה וחיוך
העלילה נאמנה לספר: עכבר קטן שמטייל ביער ופוגש שועל, ינשוף ונחש – כל אחד מהם מאוד רוצה להפוך אותו לארוחה. הוא ממציא מפלצת דמיונית בשם "טרופותי" כדי להפחיד אותם – ואז מגלה שהמפלצת הזו… אמיתית.
אבל כאן בדיוק הקסם: למרות שהסיפור כבר מוכר, הבמה מצליחה להפתיע. בעזרת תפאורה צבעונית, מוזיקה מקורית וקריצה חיננית גם להורים, הצגה מצחיקה, מהנה ומרגשת. הילדה שלי (בת 5) הייתה מרותקת. הבן (בן כמעט 7) צחק בקול רם – כן, אפילו מהבדיחות הקרש – ואני? הודיתי בלב שיש חצי שעה של שקט בבית. לא כי הילדים לא מדברים, אלא כי הם מדברים על מה שראו. המוזיקה נהדרת, יש שירים קליטים, חלק מהשחקנים שרים בלייב, וכולם על הבמה נותנים עבודה.
🐭 למה טרופותי ולא עוד אחת?
כי זה מוכר, אבל חדש – הילדים כבר מכירים את הסיפור, אבל ההצגה לוקחת אותו צעד קדימה.
כי זה מפעיל את הדמיון – יש רגעים שהילדים משתתפים, מגיבים, צוחקים – וזה מרגש.
כי זה איכותי באמת – לא עוד הצגה של "שני שחקנים ותחפושת מקרטון", אלא הפקה מושקעת ומדויקת מבית אורנה פורת.
📍 פרטים חשובים:
מומלץ לגילאים: 3-7
משך ההצגה: כשעה
לוח מופעים
⭐ לסיכום:
"טרופותי" היא בדיוק ההצגה שאת רוצה לקחת אליה את הילדים כשתפסיקי להרגיש אשמה על יותר מדי זמן מסך.היא שנונה, מושקעת, נעימה להורים, מרתקת לילדים – ובעיקר – מחזירה את הכיף שביחד.
"סימבה – מלך הג'ונגל" – תיאטרון יפה גבאי – כשגור אריות יוצא למסע התבגרות

🎬 הסיפור בעיניים שלי
אז ככה – "סימבה – מלך הג'ונגל" הייתה הפתעה ממש נעימה. לא ציפיתי ליותר מדי, חשבתי לעצמי "טוב, עוד הצגה חמודה להעביר את אחר הצהריים", ויצאתי מהאולם עם חיוך, שני ילדים שמדקלמים שירים, ותחושת רוגע נדירה של "היה שווה".
העלילה עצמה לוקחת את הדמות האהובה – גור האריות סימבה – ונותנת לה טוויסט מקורי עם מסע בג'ונגל, חברים חדשים, חיפוש אחרי "שבעת הכוכבים" ומאבק לא קטן מול נמר מרושע בשם שירקן. נשמע דרמטי? זה דווקא מוגש בצורה קלילה, קצבית ומותאמת לילדים בלי להרגיש טיפשית.
מה שבאמת אהבתי זה שההפקה מרגישה מושקעת – בלי להיות מצועצעת. יש תפאורה צבעונית, שירים שנשארים בראש (במובן הטוב), ושחקנים שנותנים את הלב. הכל זורם, מדויק, והילדים לגמרי בתוך זה – צוחקים, מגיבים, אפילו מוחאים כפיים בלי שאומרים להם.
הבת שלי בת 5 הייתה בעננים. הבן שלי בן כמעט 7 קצת העמיד פנים שהוא "גדול לזה", אבל ראיתי איך הוא התקרב לקצה הכיסא כששירקן עלה לבמה. אני? מבחינתי זו הייתה שעה של נחת, בלי מסכים ובלי מריבות על מי יושב עליי.
זו לא הפקה הוליוודית, אבל זה לגמרי תיאטרון ילדים שעושה את העבודה כמו שצריך. מרגש, מהנה, מצחיק – וכשילד מבקש לחזור להצגה? זה מבחן שיותר חשוב מכל ביקורת שלי.
💡 אז למה דווקא "סימבה -מלך הג'ונגל"?
קודם כול – לי אישית מספיק לדעת שיפה גבאי עומדת מאחורי ההפקה. כן, אותה יפה מהסדרה "הלב" – הקול של מרקו מהילדות שלנו. כבר אז גרמה לי לבכות, אז מה הפלא שהצליחה לרגש גם את הילדים שלי על הבמה?
אבל מעבר לנוסטלגיה – "סימבה" באמת מצליחה לשלב סיפור הרפתקאות עם לב, קצב והומור. סימבה הוא בדיוק הגיבור שילדים אוהבים: קצת פחדן, קצת מצחיק, אבל עם לב של זהב – כזה שרק מחכה לפרוץ.
ההפקה לא מתפשרת: שירים מקוריים וקצביים, תפאורה צבעונית, שחקנים נמרצים – והכול מרגיש חי, מושקע, ואמיתי. לא עוד הצגה שיצאה מהמדפסת, אלא משהו עם לב בפנים.
והכי כיף? הילדים מרותקים, בלי מסכים, בלי תלונות, רק כי מישהו סוף-סוף דיבר אליהם בגובה העיניים – ועם קצת בום-צ’יק-בום ברקע.
הם שרו, רקדו, חייכו, ואני? אני חייכתי פעמיים – גם כי היה לי רגע שקט, וגם כי ראיתי אותם מאושרים באמת.
📍 פרטים חשובים:
מומלץ לגילאים: 2-7
משך ההצגה: כשעה
לוח מופעים
⭐ לסיכום:
בשורה התחתונה – "סימבה – מלך הג'ונגל" היא בדיוק מה שאנחנו, ההורים, מחפשים: הצגה שלא מעליבה את האינטליגנציה של הילדים ולא משעממת את ההורים. היא צבעונית, מוזיקלית, עם מסר חיובי והרבה רגעים משמחים שגם נשארים בראש אחרי שיוצאים מהאולם. לא צריך להיות מעריץ של מרקו בשביל ליהנות – אבל אם אתם כמוני, זו רק בונוס מרגש. שווה להזמין כרטיס, לקחת נשימה – ולתת לשעה של תיאטרון טוב לעשות את הקסם שלה.
"פיטר פן" – קסם אמיתי שעף מעל הבמה

🎭 הצגה ראשונה שלא הוצאתי כמעט את הנייד מתיק (דבר נדיר!), בהתחלה חשבתי לעצמי "עוד עיבוד לפיטר פן, כמה כבר אפשר לחדש? אבל אז – קרה הקסם.
מדובר בגרסה של התיאטרון הקלאסי – והם יודעים בדיוק איך להחזיר את התחושה הזו, של פעם, של תיאטרון חי ונושם, בלי מסכים, בלי פעלולים מיותרים – אלא עם לב, כישרון, ואמונה אמיתית בדמיון של הילדים.
העלילה נאמנה למקור: פיטר מגיע אל וונדי, הם טסים יחד לארץ לעולם לא, שם הם פוגשים את הילדים האבודים, שודדי ים, קפטן הוק וסמי העוזר המצחיק שלו.
אבל מה שהופך את ההצגה הזו לבלתי נשכחת זה איך מספרים את הסיפור – עם תפאורה יפהפייה, מוזיקה מקורית, ושחקנים שממש נלחמים על הקשב של הקהל – ומנצחים.
הבן שלי היה מהופנט. הבת חזרה מאוהבת בפיטר פן כמובן. ואני? הייתי לגמרי בתוך זה – צחקתי, התרגשתי, ואפילו חשבתי לרגע שיש סיכוי שאני עוד אצליח לעוף.
💡 אז למה דווקא "פיטר פן" הזה?
כי זו הצגה עם נשמה והרבה הומור. לא עוד גרסה שטחית שנועדה "להעביר שעה" – אלא חוויה תיאטרלית מלאה שמדברת לילדים בגובה העיניים, וגם מזכירה לנו – ההורים – איך מרגיש דמיון אמיתי וזה לא מעט, בימים אלה. וגם פיטר פן שמעופף על הבמה: כן, באמת עם חוטים וטכניקה מיוחדת שמרגישה קסם אמיתי.
📍 פרטים חשובים:
מומלץ לגילאים: 3-9
משך ההצגה: כשעה
⭐ לסיכום:
אם אתם מחפשים בילוי משפחתי שגם מרגש, גם מושקע וגם משאיר חיוך (אמיתי, לא מאולץ) – פיטר פן של התיאטרון הקלאסי היא בחירה נהדרת.
"רציתי שתדע – משיריו של עוזי חיטמן" תיאטרון יפה גבאי – חוויה מוסיקלית שמחממת את הלב

🎭 מי לא אוהב את עוזי חיטמן? כולנו גדלנו על שיריו הנפלאים, ההצגה מחזירה אותנו לנוסטלגיה האהובה בצורת הפקת תיאטרון מוזיקלית שכל המשפחה נהנית ממנה. במרכז הסיפור נמצא עידו – ילד שובב עם אנרגיות של שלושה אספרסו – שמגיע לקיבוץ של סבא יהודה לקיץ אחד שכולו בלגן. במקום שיעמום קיבוצי סטנדרטי הוא מגלה עולם קסום עם פרה שרוקדת, דוד קצת מבולבל (שנראה לי פשוט שכח לשתות מים), והמון רגעים שהופכים פתאום לשירים של עוזי חיטמן – בלי שתשימו לב אפילו.
אז כן – זה מופע עם שירים שאתם מכירים, אבל מגישים אותם בצלחת חדשה, צבעונית ומלאת חיוך.
ואם הילד שלכם מתחיל לזמזם "רציתי שתדע" בדרך לאוטו – תדעו שקרה פה משהו טוב.
🎯 למה רציתי שתדע?
השירים שכולנו גדלנו עליהם – מ"נולדתי לשלום" ועד "רציתי שתדע" – מקבלים חיים חדשים על הבמה, עם קצב, שמחה ובלי גרסאות קופצניות שנשמעות כמו צעצוע של מקס סטוק. מרגיש כמו מופע משפחתי אמיתי, כזה שגורם גם לסבא לזמזם. עלילה פשוטה עם קסם – כי לפעמים כל מה שצריך זה סבא עם יומן ודמיון לא מוגזם. הילדים שלי שרו את השירים בהצגה, צחקו ונהנו.
📍 פרטים חשובים שכדאי לדעת:
גילאים מומלצים: 2-8
משך ההצגה: כשעה
⭐ לסיכום:
*"רציתי שתדע…" היא לא עוד מופע שישכח באותו היום. זו חוויה צבעונית, מוזיקלית ואנושית שמשאירה את הילדים רכים ושמחים, ואת האמהות (ואבות) מסופקים. השירים כבר שם, אבל ההצגה מוסיפה קסם, אינטראקציה, אהבה והרגשת בית. שווה בהחלט לבוא… ובעיקר – להתמסר.
"סינדרלה" – כי גם אני רציתי להיות נסיכה לרגע

אוקיי, אז אני מודה – לקחתי את הילדים ל"סינדרלה" יותר בשבילי מאשר בשבילם. הייתי צריכה קצת ברק, קצת שמלה מסתובבת, אולי אפילו שיר אחד שיגרום לי לזמזם בדרך חזרה מההצגה. ומה אני אגיד לכם? קיבלתי את זה. בענק. ,הצגה שמתאימה לילדים ולכל אמא (או אבא!) שעדיין יש לו מקום קטן בלב לחלום עם אין כאן רעש וצלצולים, אלא קסם תיאטרלי נקי – כזה שלא צריך יותר מדי כדי לרגש.
✨ סיפור מוכר, אבל מרגיש רענן
ההצגה של תיאטרון קטנטון מצליחה לקחת את הסיפור שכולנו מכירים – סינדרלה, אחיות מרושעות, נסיך מלכותי – ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי: נגיש, מקסים, ובעיקר אנושי.
בלי פוזות, בלי אפקטים מוגזמים – אלא סיפור מהלב שמדבר לילדים בגובה העיניים, וגם מזכיר לנו, ההורים, כמה טוב זה להאמין שמשהו מדהים יכול לקרות לך.
🎵 מוזיקה, קסם וחצאית מסתובבת
השירים קליטים וזורמים בלי להרגיש מודבקים, הדמויות מקסימות, והילדים – שלי לפחות – היו מרותקים.
הבת שלי לחשה לי באמצע "אמא, גם אני רוצה נעל כזאת!" והבן שלי שאל "גם אני יכול לקבל כרכרה?" – מבחינתי, כששניהם בתוך הסיפור, אני עשיתי את שלי.
התפאורה מהממת (בלי צעקות ויזואליות), התלבושות מדויקות, ויש תחושה כנה שהשחקנים באמת באו לשמח – לא רק להופיע.
📍 פרטים חשובים שכדאי לדעת:
גילאים מומלצים: 3-9
משך ההצגה: כשעה
⭐ לסיכום:
סינדרלה גרמה לי להרגיש ילדה – והילדים שלי להרגיש גדולים.
זו הצגה שמחזירה אותנו למהות של תיאטרון ילדים טוב: סיפור יפה, שחקנים טובים, ורגעים קטנים של התרגשות אמיתית.
והכי חשוב – היא גרמה לנו לדבר על זה בבית. לצייר, לשאול שאלות, להמציא סופים אחרים. וזה, מבחינתי, הסימן הכי טוב שהיה שווה.
כרטיסים והנחות לכל ההצגות: דרך אתר פאפי כרטיסים (נסו את קוד הקופון פאפי10 במילה אחת, לקבלת הנחה).